קול התור · פרק א׳, י״ח

יב) [ז] צפנת פענ״ח. באתחלתא דגאולה בהגיע עת לחננה שהיא ע״י משיחא דאתחלתא מתחילים גלויי הרמזים שבתורה וחז״ל ולהבין ע״י זה את דרכי האתחלתא ועקבות משיחא המרמזים על ״יעודים מועדים ומיועדים״ עפ״י הכתוב ״הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו״ ועפ״י הכתוב ״ישרו בערבה מסלה לאלקינו״. כמבואר להלן פרקים ג־ד. ורבנו נחית משמיא לגלות רמזי התורה בעקבות דמשיחא בסוד צפנת פענ״ח ולהורות לנו על־פיהן את דרך המעשה בעקבות משיחא. (ראה לעיל סעיף ד׳ ולהלן פרק ג׳).