קול התור · פרק א׳, י״א

יעודו הכללי של מב״י הוא בשלשה דברים: גלוי רזי התורה, קבוץ גלויות, וביעור רוח הטומאה מן הארץ. קבוץ גלויות הוא בשלשה תפקידים: בנין ירושלים, קבוץ גלויות וקיום מצוות התלויות בארץ. כל אלה נרמזים בפסוקים : ״מי יעלה בהר ה׳״ היינו קבוץ גליות (ר״ת משיח בן יוסף). ״מי יקום במקום קדשו״ קימה זו בנין (ר״ת משיח בן יוסף) וכל לשון קימה היא בטוריא דמב״י בסוד קמה אלמתי. ״ישא ברכה מאת ה׳״ היינו דבר הנושא ברכה, זו נטיעה (ר״ת משיח בן יוסף), ובפסוקים ״שבי אל עריך״ ״בנה ירושלים״ ״כי עת לחננה״, לחננה היינו נטיעה כאמור שם את עפרה יחננו. כל אחד מהם עולה בחושבנא ״עדות ביהוסף״ שנאמר על משיח בן יוסף. וכל שלשת הדברים האלה נאמרים גם בתפקידו של כורש עפ״י הכתוב (ישעי׳ מ״ר) ״מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים, האומר לירושלים תושב וכו׳״ ״האומר לצולה חרבי ונהרותיך אוביש״ ״האומר לכורש רעי, וכל חפצי ישלים וכו׳״, ולפי ביאור רבנו ״צולה״ בגימטריא סמאל כי בנין אר״י מטרתו לגרש את הס״מ משערי ירושלם. ולכן זהו בתפקידו של כורש ביעודו של משיח בן יוסף מסטרא דשמאלא היינו מדת הדין כחו של משיח בן יוסף הוא המסייע הנסי בכל מעשי קבוץ גליות הבאים באתערותא דלתתא.