והראה לו התורה ובית המקדש; התורה הראה לו, שהרי קרבנות אלו (בראשית טו, ט) "עגלה משולשת" רומזים על הקרבנות שהם בתורה. וכן הראה לו בית המקדש, שהרי הקרבנות מקריבים בבית המקדש. וכל זמן שעוסקים בניך בשתים, שהם התורה ובית המקדש, נצולו משתים. כי כמו שבאדם הלב והמוח עיקר האדם; הלב שממנו החיות, והמוח ששם השכל, כך בכלל העולם בית המקדש והתורה עיקר מציאות העולם. וכמו שהלב הוא באמצע האדם, וממנו מקבלים חיות ושפע כל האברים, כך בית המקדש באמצע העולם, ממנו מקבלים כל הארצות חיות ושפע. וכמו שהמוח שם שכל האדם, כך התורה שכל העולם. נמצא התורה ובית המקדש הם עיקר הנמצאים. ואלו שני דברים הם צמודים ביחד תמיד, כי בית המקדש הוא בארץ, והוא שלימות העולם הגשמי, והתורה היא שכלית. ולפיכך על אלו שני דברים אומרים תמיד (אבות פ"ה מ"כ) "יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך", לומר שיתן חלקו* בדבר שנחשב מציאות דוקא, ולא בדברים בטלים.
גבורות השם · פרק ח׳, מ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.