ומפני שנראה פירוש זה ומדרש זה רחוק מפשט הכתוב, דחו את הפירוש הזה בשתי ידים, והסכימו הכל שאברהם לא יפה עשה במה שאמר "במה אדע", כי היו רואים שאם נפרש "במה אדע" באיזה זכות יירש את הארץ, אין התשובה "קח לי עגלה משולשת ועז משולשת ואיל משולש" יתפרש לפי פשוטו על זאת השאלה. שהוקשה להם, למה יירשו את הארץ בזכות הקרבנות, והלא (ראה ירמיה ז, כב) "לא על דבר זבח צויתי את אבותיכם". ועוד, לא מצאנו זה בכתוב שתהא הארץ לישראל כי אם בזכות האבות והשבועה שנשבע להם. ומפני זה רש"י פירש* (בראשית טו, ו) "במה אדע כי אירשנה", באיזה זכות יתקיימו, ולא יגלו ממנה. אלא שהקשו עליו, כי לא יסבול זה לשון הכתוב "במה אדע כי אירשנה", דהלשון משמע לשון ירושה, דהיינו תחלת הירושה, לא הקיום בה.
גבורות השם · פרק ח׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.