ולפיכך אמר בשעה שבנה שלמה בית המקדש נטע בו כל מיני מגדים* של זהב. כי מאחר שבית המקדש דומה ללב העולם, אמר שנטע בו כל מיני מגדים, רצה לומר שמן בית המקדש נמשך כל מיני שפע. ואמר שהיה נוטע מגדים של זהב, כי הזהב יותר מיוחד לשפע הברכה הזך והטהור. ואמר שהיו מוציאין פירותיהן בזמנן. פירוש כמו האילן שיש לו זמן מיוחד, ואז הוא בכח חיותו, ומוציא פירות מה שאפשר לו לפעול. כך יש זמן מיוחד לשפע העליון, כי יש עתים לברכה, שאין כל הזמנים בשוה. וכאשר הגיע הזמן המיוחד* היה בו כח יותר, עד שמוציא פירות, רצה לומר הוא נתינת שפע הברכה והפרנסה.
גבורות השם · פרק ע״א, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.