ודבר זה לא יתכן מדברי רז"ל בב"ר בפרשת וישלח (עו, ב), אמרו; מכאן שאין הבטחה לצדיקים, שנאמר (מ"א א, לו) "ויען בניהו בן יהוידע אמן כן יאמר ה'", והלא כבר נאמר (דהי"א כב, ט) "הנה בן נולד והוא יהיה איש מנוחה", אלא הרבה מקטריגים יעמדו מכאן ועד גיחון. והנה אף על גב שהיה הנביא מתנבא "הנה בן נולד וגו'", וימשך מזה הכזבת הנביא, אין קפידא בזה. ועוד, למה ימשך מזה הכזבת הנביא, אחר שדבר ברור הוא כי החטא משנה ההבטחה. כמו אם היה מבטיח לרעה, וישתנה על ידי תשובה, ואפשר שיבא מזה גם כן הכזבת הנביא, שמפני זה לא היה רוצה יונה להתנבאות על נינוה.
גבורות השם · פרק ז׳, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.