וכאשר* בא אליו מאמר השם יתברך (בראשית טו, ה-ו) "הבט נא השמימה וספור* וגו' והאמין בה'", חשבה לו הקב"ה הוא לצדקה. ואל תתמה למה לא יאמין בדבר זה, שהרי חזר הקב"ה להבטיח אותו, ולא יחטא עוד, ותהיה ההבטחה מקוימת בודאי, ולא יהיה צריך לירא כלל. דאין זה קשיא, כי הדבר לתת לו זרע הבטחה גדולה מאוד היא, ובחטא קל אפשר שישתנה הבטחה גדולה כזאת.
גבורות השם · פרק ז׳, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.