גבורות השם · פרק ז׳, א׳

"ויאמר אברם ה' אלקים מה תתן לי וגו'" (בראשית טו, ב). יש לשאול, למה אמר אברהם (שם פסוק ג) "הן לי לא נתת זרע ובן משק* ביתי יורש אותי", והקב"ה כבר הבטיח אותו (בראשית יב, ב) "ואעשך לגוי גדול". והנה באור זה שזה דרך הצדיקים, כמו שאמר יעקב (בראשית לב, יא) "קטונתי מכל החסדים וגו'", ואף על גב שהבטיח אותו, היה ירא שמא נתלכלך בחטא. וכמו שאמרו בפרק קמא דברכות (ד.), רבי יעקב בר אידי רמי; כתיב (בראשית כח, טו) "הנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך", וכתיב (בראשית לב, ח) "ויירא יעקב מאוד". אמר, שמא יגרום החטא. תנא, "עד יעבור עמך ה'" (שמות טו, טז) זו ביאה ראשונה, "עד יעבור עם זו קנית" (שם) זו ביאה שניה. מכאן אמרו* ראוים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי יהושע, אלא שגרם החטא, עד כאן. והיה ירא אברהם כי מה שלא נתן לו זרע עד עכשיו הוא בשביל גרמת החטא שגרם הדבר, ומפני כך אמר "הן לי לא נתת זרע וגו'".