אבל יעקב, מפני שמדתו הרחמים, והרחמים הם למי שהוא בצרה, דבר זה אינו דין גמור, כי הדין אינו רק מה שהמשפט והדין מחייב, והרחמים שמרחם על מי שהוא בצרה, אף כשאין הדין נותן. מכל מקום אינו מרחם רק על מי שהוא בצרה, ודבר זה אינו חסד גמור. ולפיכך יעקב בנה שני מזבחות כנגד מדתו, שהוא הרחמים, שאין מדתו כמו הדין שהוא אחד בלבד, גם אין מדתו לרחם בכל ענין, שאין מרחם רק כשהוא בצרה. ולפיכך בנה שני מזבחות, כי מספר שנים אין זה אחדות, מכל מקום אין בו כל הצדדין.
גבורות השם · פרק ס״ט, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.