גבורות השם · פרק ס״ט, י״ב

ואמר "שבעת המזבחות ערכתי", אמר כי האבות בנו שבעה מזבחות, אברהם בנה ארבעה מזבחות. וביאור זה שבנה אברהם ארבעה מזבחות, מפני שמדתו מדת החסד, ומדת החסד מתחלק* לארבעה חלקים. ויצחק מדתו מדת הדין, אינו מתחלק כלל, ולפיכך לא בנה רק מזבח אחד. ויעקב בנה שנים, שמדתו מדת הרחמים, מתחלק לשנים בלבד. וזה כי אין יכול לעמוד בדין רק הצדיק, ולא הרשע. וגם לצדיק מצד הדין אין נותן לו על צד היותר טוב. אבל מדת הרחמים הוא מתחלק לשנים, שהרי הרחמים בין לצדיק* ובין לרשע, כאשר יגיע לו צרה מרחם השם יתברך עליו, ונותן לו מה שצריך מתוך הצרה. והחסד הוא מתחלק לאלו שנים, שעושה חסד כאשר הוא צריך לצדיק ולרשע, כמו הענין שהוא אצל רחמים, שאין רחמים רק כאשר הגיע לו צרה, וצריך לדבר מתוך הצרה. וכן החסד כאשר הוא צריך לחסד, עושה חסד לצדיק ולרשע. הרי לך שני חלקים של חסד. ועוד שני חלקים של חסד, שעושה חסד אף שאינו צריך, ונותן לצדיק ולרשע על צד היותר טוב. כי זה החילוק שיש בין חסד ורחמים; כי הרחמים אינם רק כאשר הוא צריך לאותו דבר מתוך צרה. וחסד, בין שצריך לאותו דבר, ובין שאין צריך לאותו דבר, נותן חסד על צד היותר טוב. ולפיכך בנה אברהם ארבעה מזבחות, ויצחק אחד, ויעקב שנים.