ודוקא אחר שתי תיבות, כי ישראל שהם עלולים, והם בתחתונים, יש להם הצטרפות אליו אחר שני מעלות; כי הם בתחתונים, ואחר כך מדריגה הנבדלת העליונה, והשם יתברך נבדל וקדוש מן העליונים הנבדלים, והרי לך שהוא יתברך מצטרף אליהם אחר שני מעלות. שהרי ישראל אינם מופשטים מן החומר, ואינם שכלים, וזהו מעלה אחת. ואחר כך מעלה המופשטת מן החומר, ואחר כך מצטרף השם יתברך אליהם. והבן מלות "שמע ישראל ה'"; כי לשון "שמע" הוא לשון קבלה, והקבלה שייך בתחתונים דוקא, כי הם מקבלים. ו"ישראל" נקרא על שם המעלה והשררה הנבדלת, יותר עליונה. ואחר כך מזכירין השם. ופירוש זה ברור מאד.
גבורות השם · פרק ס״ח, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.