ואמר (ב"ר יט, ז) בא אדם וחטא בחמדה, שלקח הפרי שהוא נחמד לו (בראשית ג, ו), נסתלקה שכינה לרקיע אחד*. בא קין וחטא בשפיכות דמים (בראשית ד, ח), נסתלקה השכינה לרקיע שני. בא דור אנוש וחטא* בעבודה זרה, כמו שאמרו חכמים בפרק כל כתבי (שבת קיח:), "כל שומר שבת מחללו" (ישעיה נו, ב), וסמיך ליה (שם) "אשרי אנוש יעשה זאת", כל שומר שבת כהלכתו, אפילו עובד עבודה זרה כמו דור* אנוש, מחול לו, שנאמר "מחללו", אל תקרי "מחללו", אלא "מחול לו". ודורו היה הראשון שעבד עבודה זרה, דכתיב (בראשית ד, כו) "אז הוחל לקרוא בשם ה'", נסתלקה שכינה לרקיע ג'. בא דור המבול וחטאו בגזל, דכתיב בפירוש (בראשית ו, יא) "ותמלא הארץ חמס", ואין חטא מפורש בהן רק זאת, נסתלקה שכינה לרקיע רביעי. בא דור הפלגה, וחטאו בברכת השם, שאמרו (בראשית יא, ד) "נבנה לנו עיר ומגדל", ונעשה עמו מלחמה, וזהו ברכת השם, נסתלקה שכינה לרקיע חמישי. עמדו סדומים וחטאו בדין, כמו שמבואר ממעשיהם אשר סופר עליהם, ומה שהיו דייני סדום עושים ואיך היו דנים, נסתלקה שכינה לרקיע ששי. עמדו מצרים בימי אברהם וחטאו בעריות, כמו שמבואר ממעשה מצרים, דכתיב (ויקרא יח, ג) "כמעשה ארץ מצרים וגו'", ובשביל כך לא אמר פרעה "הנה ארצי לפניך" כמו שאמר אבימלך (בראשית כ, טו), מפני שאמר המצריים שטופי זימה הם. נסתלקה שכינה לרקיע ז'.
גבורות השם · פרק ס״ו, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
