וכדי שֶׁיִוָּדַע לך איך המזונות מן השם יתברך בעצמו* יותר מן הגאולה, דע שכל האברים מקבלים החיות מן הלב, ולא תוכל לומר כי זה האבר מקבל חיות מאבר אחר, ואותו האבר מקבל החיות מן הלב, רק כל האברים מקבלים החיות מן הלב. וכך כל הנמצאים כולם מקבלים החיות מן השם יתברך תחלה, בלי אמצעי. והיינו דאמרינן בפרק קמא דברכות (י.), מה הקב"ה זן את העולם, כך הנשמה זנה את הגוף, פירוש נותן לו קיום. ולפיכך אמר שהמזונות הם מן השם יתברך, ופירוש זה כי הנמצאים כולם מקבלים החיות מן השם יתברך תחלה בלי אמצעי, ומפני שהמזונות גם כן חיותו של אדם, לכך מקבלים כל הנמצאים המזון, שהוא חיות האדם, ממנו יתברך. ולפיכך אחר (תהלים קלו, כג) "שבשפלנו זכר לנו" הזכיר (שם פסוק כה) "נותן לחם לכל בשר", מפני שהמזון יותר גדול מן הגאולה. ואחר כך מסיים ב"הודו" (שם פסוק כו), כמו שהתחיל (שם פסוק א), לומר שהכל הוא הודאה.
גבורות השם · פרק ס״ה, כ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.