ואחר כך אומר (שם פסוק כה) "נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו", זכר דבר זה אחר הגאולה של "ויפרקנו מצרינו כי לעולם חסדו", לומר כי דבר זה שהוא נתינת מזון לכל בשר הוא יותר עליון במעלה מכל, והוא אחרון. ולפיכך אמר שם (פסחים קיח.), אמר רבי אלעזר, קשים מזונות של אדם יותר מן הגאולה, דאילו בגאולה כתיב (בראשית מח, טז) "המלאך הגואל", מלאך בעלמא, ואילו במזונות כתיב (שם פסוק טו) "האלקים הרועה אותי מעודי". ובדבר זה בא לתרץ למה נזכר "נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו" אחרון לכל מעשה ה'. ולפיכך אומר כי זה הוא בשביל שהמזונות הוא יותר עליון מכל הנסים, ודבר זה הוא עמוק מאוד.
גבורות השם · פרק ס״ה, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.