ואחר כך אמר (תהלים קטו, ה) "פה להם ולא ידברו". פירוש, הנה תראה שכל דבר שהוא נברא, אף מן השפלים, לא נברא שיהיה דבר לבטלה. שכל אברי האדם אין אחד מהם לבטלה, שלא תמצא אבר שלא יהיה משמש דבר, ויהיה* לבטלה, אך כולם הם לצורך ולשימוש. ואלו יעשה לעצביהם אברים, ואין פועלים באברים, שנראה כי מעשיהם יוצא מן השכל והמנהג הראוי. כי העושים הצלמים, רוצים להוריד רוחניות הכוכבים מה שהם מכוונים אליו לעשות אל איזה כוכב, שירצו* לעשות צורה בפה ובעינים ובכל האברים כלם. והנה אחר שאלו האברים אין פועלים בהם דבר, אם כן מעשה זה בהורדת* הרוחנית הוא דבר זר. כי השכל והדעת נותן שיהיה כל דבר בעצם ובראשונה נמצא לעצמו, ואלו העושים הצלמים ועושים להם אברי האדם, אין האברים אשר להם הם להם בעצם, שאין הפה בעצם רק לדבור, ואין להם הדבור. רק האברים יש להם להורדת הרוחניות, ואין דבר זה בעצם. ודבר שהוא כך אינו נחשב מן הנמצאים כלל, כי כל הנמצאים נמצאים בעצם*. ועוד, כי מה שאין להם אלו הדברים אשר זכר, יורה כי הם חסרים, כי כאשר נמצא להם אלו האברים אשר זכר, ואינם פועלים בהם, הנה הם חסרים בודאי, ואיך יהיו עובדים לדבר חסר.
גבורות השם · פרק ס״ד, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
