"אודך וגו'" (תהלים קיח, כא). אף כי כבר אמר "הודו" למעלה (שם פסוק א), זהו ענין אחר, כי ההודאה שהיא למעלה היא על שהיה בא עליו צרה, וניצל ממנה, שלא באה. וכאן כבר היה בצרה, והוציא אותו. ולפיכך למעלה אמר (תהלים קטז, א-ג) "אהבתי כי ישמע ה' את קולי וגו' אפפוני חבלי מות וגו'", כל הדברים האלו שהיה בא לצרה וניצול, ועל זה אמר "הודו וגו'". וכאן (תהלים קיח, ה) "מן המיצר וגו'", שכבר היה בצרה, והוציאו ממנה. ועל זה "אודך כי עניתני וגו'".
גבורות השם · פרק ס״ד, ס״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.