ואחר כך נגד העולם השני, אמר (תהלים קיג, ג) "ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'", וזהו נגד (תרגום יונתן ישעיה ו, ג) "קדיש בשמי מרומא". כי מה שאמר "ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'", הוא כי מן השמים נמשך הלול אל השם יתברך, כדכתיב (תהלים יט, ב) "השמים מספרים כבוד אל", כי מצד התנועה הזאת, שהיא התנועה ממזרח עד מערב, מורה על המניע בכחו, והוא נותן התנועה למתנועע, לפיכך "ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'", כי אחר שיש כאן מתנועע, אין מתנועע בלא מניע, ומצד זה הוא מהולל בעולם השני. ואמרו ז"ל (ילקו"ש ח"ב רמז כב) השמש הזה מעת זריחתה ועד שקיעתה הולכת ומקלסת להקב"ה, שנאמר "ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'". הנה ביארו דבר זה כי מצד התנועה שמקבלת השמש מן השם יתברך, המניע הכל, הולכת ומקלסת. כי התנועה הזאת מורה על כח עליון המניע השמש, לכך הולכת ומקלסת להקב"ה. ודוקא השמש, ולא שאר הכוכבים, כי היא ראשונה יושבת במלכות, ולפיכך היא ביחוד מורה על כח השם יתברך, ומקלסת להקב"ה בעולם.
גבורות השם · פרק ס״ב, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.