ושני היודי"ן נוספים; "חולי" "ההופכי", באו לחלק בין פעולה לפעולה. כי חילוק יש בין אשר מחולל את הארץ, ובין אשר ההופך הצור אגם מים. וכמו שהמזמור אשר לפני זה (תהלים פרק קיג) באו ה'* יודי"ן לחלק בין הפעולות, כי המזמור הראשון מיוסד, כי הנהגת המציאות הוא בחמשה דברים; (שם פסוק ה) "המגביהי", (שם פסוק ו) "המשפילי", (שם פסוק ז) "מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון", (שם פסוק ח) "להושיבי עם נדיבים עם נדיבי עמו", (שם פסוק ט) "מושיבי עקרת הבית אם הבנים". ולומר כי באלו חמשה דברים יושלם הנהגה האלקית, כמו שהתבאר, ולכך מחלק את ההנהגות בחמשה יודי"ן, לתת הבדל ביניהם, ועל ידי מספר זה יושלם הכל, כי אין זה כזה. והם נגד הה"א שבה ברא הקב"ה את העולם (מנחות כט:), וראוי שתהיה ההנהגה בחמשה דברים. ומזמור זה (תהלים פרק קיד) על שני דברים, כמו שהזכרנו למעלה שכל הדברים הנזכרים במזמור זה הם כפל, כי מזמור זה בא על שנוי הטבע ונסים שעשה בעולם. וכבר אמרנו כי כל נס נעשה למעלה מן הטבע, והוא במדריגה שניה. לכך מחלק בשני יודי"ן בלבד. והבן הדברים כי הם אמתיים בלי ספק.
גבורות השם · פרק ס״ב, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.