"הללויה הללו עבדי ה' הללו את שם ה'" (תהלים קיג, א). ביאור זה מצד שהם עבדי ה', שהם להקב"ה, שהרי עושה נסים עמהם, והוציאם מצרה לרוחה, ובזה הם עבדי ה'. כי כל דבר הרוחה שהושיעם מצרה, הרי היו משועבדים לאחר, ובזה שגאלם הם עבדי ה', כי הוציאם מרשות אחר, ולפיכך יש להם להלל. ויש להלל את שם ה', כלומר הלול המיוחד לשמו יתברך. והיה די כשיאמר "הללו עבדי ה' את שם ה'", אלא שרצה לומר מצד שהם עבדי ה' ראוי להם להלל, כמו העבד אשר הוא מהלל לאדון שלו במה שמטיב עמו. ועוד יוסיף בהלל להלל את שם ה', לפי שהושיעם מצרה לרוחה, ובזה ראוי להם להלל את שם ה' העושה להם דבר זה. לפיכך חילק אותו לשנים; כי מצד שהם עבדי ה', ועושה עמהם טובות, ראוי להם להלל שלא יהיו כפויי טובה. אבל אין מצד הזה שיהיה מהלל הלול המיוחד אליו יתברך. אבל מצד שהוא עושה עמהם נסים, והושיעם מצרה לרוחה, שדבר זה מצד אמתת שמו, כי כל גאולה מצרה לרוחה הוא מצד שמו של השם יתברך בלבד, ובשביל זה ראוי להם להלל שמו.
גבורות השם · פרק ס״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.