וזה הפירוש עיקר שראוי לסמוך עליו, כי כל אלו החכמים (פסחים קיח.) זכרו שיש בהלל מה שיש לישראל מעלה נבדלת; לרבי יוחנן מעלה נבדלת שהם חמשה דברים שזכר, שכל אלו חמשה דברים אינם דברים טבעיים. ולרב נחמן [בר יצחק], לא די במה שיש בו חמשה דברים אלו, כי אלו דברים שהם דברים שהם אל כלל העולם, ובודאי יש מן השם יתברך דברים כאלו בלתי טבעיים אשר הם לכלל העולם. אבל הנסים הם גם כן לצדיקים פרטים, ואינו דבר לכל העולם כמו שהיו אלו דברים. ולפיכך אמר שיש בו מלוט נפשם של צדיקים, דהיינו כל צדיק וצדיק בפני עצמו יש לו המלטה מגיהנם, ודבר זה מדריגה נבדלת בלתי טבעית. וכל צדיק וצדיק יש לו מדריגה זאת בפני עצמו, ומזה ראיה שהשם יתברך עושה נסים לצדיקים פרטיים. וחזקיה אמר כי מה שהשם יתברך עושה נסים לצדיקים פרטיים, כיון שעושה זה לכל אשר הוא צדיק, הרי אין זה נקרא צדיק יחיד, שדבר זה כולל כל צדיק וצדיק. אבל מפני שיש בו ירידת צדיקים לכבשן האש ועלייתן משם, שעשה זה לצדיקים פרטיים יחידים לגמרי, ודבר זה יותר שבח להקב"ה במה שעושה נסים לצדיקים יחידים, ודבר זה מבואר. ועוד יש בזה דברים עמוקים, ואין להאריך. וראוי להבין דברים אלו מאוד מאוד, כי הם דברי חכמה כאשר יבין את זה.
גבורות השם · פרק ס״א, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.