גבורות השם · פרק ס״א, א׳

בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו. פירוש, שכל אדם חייב שיראה עצמו כאילו יצא ממצרים, ויש לו* לשבח לפאר ולרומם להקב"ה* על זה, כמו שמסיים "ולפיכך אנחנו חייבים להודות להלל וגו'". ואין זה דומה למה שאמר אחר כך "לא את אבותינו גאל אלא אף אותנו", דכאן רצה לומר כל דור ודור חייב לראות את עצמו כאילו הם היו היוצאים, ולא יביט הדור ההוא לדור שיצאו גם כן, רק יראה הדור שהוא היוצא, מבלי שיביט שאחרים יצאו גם כן. כי כל דור ודור בפני עצמו הוא, ולכך יראה כאילו הוא היוצא, ולא יביט אל זולתו. ולכך מייתי קרא (שמות יג, ח) "בעבור זה עשה לי", ולא כתיב "לנו", כאילו הוא היה היוצא. אבל לקמן אמר "לא את אבותינו בלבד* גאל וכו'", רצה לומר כי השם יתברך הוא שהוציא האבות והבנים יחד, ולפיכך אמר "לא את אבותינו בלבד גאל אלא אף אותנו". ורצה לומר, בודאי מצד המקבל, שהוא הדור, יראה כאילו הוא היה היוצא, מבלי שיביט אל אחרים. אבל מצד הקב"ה, שהוא פועל הגאולה, הוציא הכל ביחד. ופירוש דבר זה, שהקב"ה הוא גאל את ישראל בכללות שלהם, כי כאשר גאל הקב"ה את ישראל, היתה הגאולה לשם כלל ישראל, שלא יהיו ישראל ברשות מצרים, ולפיכך היתה הגאולה לבנים כמו לאבות, ואין חילוק*. שאילו היה רוצה הקב"ה שיהיו נגאלים הדור שיצאו ממצרים, ואליהם בלבד הביט, אז היתה הגאולה אל אותו הדור בלבד. אבל הקב"ה היה רוצה לגאול את ישראל בכלל, ושם "ישראל" בשוה על כל ישראל, ולפיכך אף אותנו גאל עמהם. ולפיכך יראה כל אדם עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.