מצה נגד אברהם, בשביל שהמצה נבדל מן השאור, וידוע מה שאמרו חכמים (ב"מ נט:) למה הזהירה התורה על אונאת הגר בכמה מקומות, מפני שסורו רע. ופירוש "סורו רע", השאור שבו רע, כי גוים* יש בהם השאור, ובקל חוזר לסורו, לכך אסור להונות אותו. ואברהם היה נבדל מן השאור של אומות, כמו המצה הנבדלת מן השאור, לכך אברהם נחשב מצה. ועוד יש לו לאברהם ענין אחר שראוי להקרא "מצה", וכמו שהתבאר במקומו, עיין שם.
גבורות השם · פרק ס׳, נ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
