גבורות השם · פרק ס׳, ל״ג

ולפיכך כאשר בא ההוראה על עצם הגאולה בפסח מצה ומרור, שזה מורה על עצם הגאולה, בא ההוראה עוד בארבע כוסות על מדריגה יותר עליונה. כי מדריגת גאולה זאת, שהיה לה מדריגה על מדריגה, עד שמגיע מדריגת גאולה זאת אל מדריגה עליונה. ולפיכך כאשר בא ההוראה באכילת מצה על הגאולה, באה הוראת ארבע כוסות, להורות על מדריגה יותר עליונה שיש לגאולה. כי ההפרש שיש בין האכילה והשתיה הוא דבר זה; כי האכילה כמו שיתבאר הוא יותר גשמי מן השתיה, כי המשקה הוא דק יותר, וכל דבר שהוא דק הוא יותר רחוק מן הגשמי, ודבר זה יתבאר בסמוך. ולפיכך בא שתיית ארבע כוסות על מדריגת הגאולה, שהיא יותר עליונה. ומה שהלשונות של גאולה ארבע דוקא, יתבאר בסמוך. ולפיכך אכילת מצה וארבע כוסות באו להורות על מדריגת הגאולה, שהיה מדריגת הגאולה* מדריגה על מדריגה, כי כן הוא האכילה והשתיה, שהשתיה, שהוא ממשקה, אינו גשמי כמו האכילה.