גבורות השם · פרק ס׳, כ״א

ועוד יש לפרש לפי פשוטו כי הגאולה להוציא אותם ממצרים היה בחוזק, כמו שכתוב בכל מקום אצל יציאת מצרים חוזק הפעולה, (שמות יג, טז) "כי בחוזק יד הוציאנו ממצרים". וכל דבר שהוא פועל בחוזק, פועל במהירות לפי חוזק פעולתו. ולפיכך כתיב (שם פסוק ג) "זכור את היום אשר יצאתם ממצרים כי בחוזק יד הוציא ה' אתכם מזה ולא יאכל* חמץ". פירוש, כי החמץ שנעשה בעכוב זמן, אין זה חוזק, אבל החוזק מה שנעשה בלי זמן. ומפני שהוציא אותם בחוזק, "לא יאכל* חמץ". ולפיכך צוה להם לאכול מצה בליל היציאה, שיקנו ישראל מעלה זאת שיפדה ה' אותם בחוזק. כמו שצוה להם לאכול פסח כדי שיפסח ה' עליהם, ולאכול בחפזון (שמות יב, יא), שהיא מהירות גם כן (רש"י שם), והכל כדי להתדבק במדה שממנה החוזק, להוציא אותם במהירות. וזה שאנו אומרים "מצה זו שאנו אוכלים על שום מה שלא הספיק וכו'", פירוש כיון שלא הספיק בצקת אבותינו להחמיץ, אם כן בחוזק הוציאנו ה', ולפיכך יש לנו לאכול מצה בשביל שגאלנו בחוזק ובמהירות. ופירוש זה פשוט מאוד. והנה לכל הפירושים המצה היא חירות גמור. והתבאר לך למה המצה נקראת (דברים טז, ג) "לחם עוני". ועיין למעלה בפרק שלשים וששה ובפרק חמשים ואחד.