וכאשר רמזו ז"ל בפרק החולץ (יבמות מז.), אצל גר הבא להתגייר, שאומרים לו שאין ישראל יכולים לקבל רוב טובה בעולם הזה, ולא רוב פורעניות. ופירוש זה, כי העולם הוא עולם שפל אל מעלה אלקית, ואם ישראל היו מקבלים מעלתם העצמית לישראל, אי אפשר זה לעולם, ואין עולם הגשמי ראוי לזה. ואם ישראל זכו בעולם הזה אל הגדולה, זה היה בענין מיוחד [ו]בזמן מיוחד*, שאין לענין זה תמידות, כאילו היה הגלות להם מסוגל, והחירות בדרך חדוש. וכן אין מקבלין רוב פורעניות, כי ההכנה שהם מוכנים לרוב הטוב הצפון, הכנה זאת מציל אותם מרוב פורעניות, שלא יהיו נפסדים ברע המוחלט. כלל הדבר, כי הגלות לישראל בסגולה, ואם ימצא בהם הטוב בעולם הזה הוא בסבה מיוחדת. ודבר זה יתבאר בזכות בעל הרחמים בספר הנצח.
גבורות השם · פרק ס׳, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.