כי אלו ארבעה מלכים אשר לקחו את לוט, לא היה* כוונתם רק על אברהם, ולפיכך כתב "ויהי", כי כל מקום שכתוב ויהי אינו אלא לשון ווי, שהיו נזקקין לאברהם ללחום עמו כדאיתא בב"ר פרשת לך לך (מב, ג). נמצא כי המלחמה היתה לבער אלו הרשעים המתנגדים למציאות העולם. והיו המלכים הארבעה נוצחים את החמשה (בראשית יד, ט-י), ואברהם יחידו* של עולם מנצח הארבעה, שהם מתנגדים לעיקר העולם. ואלו ארבעה מלכים הם כחות חיצונות, ולפיכך הם ארבע כנגד ארבע צדדים, שהם כוחות חיצונות. וכנגד זה היו ארבעה מלכים אלו, אשר הם כחות חיצונות*, מתנגדים אל דבר שהוא עיקר ואינו צד, והוא אברהם שהיה יחיד בעולם, והבן* דבר זה. נמצא כי במה שהרג את המלכים בזה ביער* הקוצים מן העולם, את אשר היו מתנגדים למציאות* העולם, הם הכחות החיצונות אשר הם מן הצד. ולפיכך נאמר לו "שכרך הרבה מאוד", מאחר כי מעשיו בכלל הם הולכים אחר השלימות לבער הכחות שהם קוצים.
גבורות השם · פרק ו׳, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.