גבורות השם · פרק נ״ז, כ״ו

ומזה תבין עוד מה שאמרו (הגש"פ) "ובמופתים" (דברים כו, ח) זה הדם. כי כאשר אמרנו לך למעלה כי ה"מופת" בדבר שאינו פועל כלל, הפך ה"אות" שהוא בדבר שהוא פועל. לכך לא היה ראוי להקרא "אות" כי אם המטֶה, בשביל שהוא פועל ולא מתפעל, ושנוי אשר בא מן* הפועל הוא יקרא "אות". ואין דבר שיקרא "מופת" כמו הדם, שהרי הדם אינו פועל דבר כלל, רק עומד בעומדו, ומפני זה נקרא "מופת". ולא כן הצפרדעים וכנים וערוב ודֶבר ושחין ברד וארבה*, שכלם היו פועלים בם. והחושך, אל תאמר שלא היה שם פעולה, כיון שהגיע החושך להם, שהרי בחושך* אם היה עומד לא היה יכול לישב, ישב לא היה יכול לעמוד (רש"י שמות י, כב), והיו עומדים בחושך, אין ספק שהיה פועל בהם. והרי היושב בחושך כאילו הוא מת, שנאמר (איכה ג, ו) "במחשכים הושיבני כמתי עולם". ומאחר שנטל אורם, אין לך פועל בהם יותר מזה. אבל מכת דם לא היתה פועלת בם, לפיכך לא שת פרעה לבו לזאת כלל. אכן מכת צפרדעים ומכת כנים, אף על גב שהיתה המכה פועלת בהם, מכל מקום לא היו יראים שיבא עליהם הפסד לגמרי.