גבורות השם · פרק נ״ז, י׳

ובמדריגה השלישית, הוא ברד ארבה חושך. וזה כי הברד לרוב כובדו יורד מן מעלה למטה לארץ. והעוף לקלות תנועתו להפך, מעופף מלמטה למעלה לצד שמים, וזה לשון "עוף", דכתיב (איוב ה, ז) "ובני רשף יגביהו עוף", והוא לשון גובה. וכן פירש רש"י ז"ל על "כתועפות ראם לו" בפרשת בלק (במדבר כג, כב) 'עפיפות לשון גבוה'. ונקרא "עוף" בשביל שהוא מגביה עצמו. אמנם החושך היא מכה למאורות השמים, שלא ישמשו המאורות להם, והם מתנועעים תנועה סבובית, שהיא תנועה למעלה ולמטה, שהרי המאורות עולים ויורדים. ואל* יקשה, הרי לא היה החושך רק לבני אדם, לא למאורות בעצמם. אין זה קשיא, דסוף סוף החושך הוא לקות המאורות, שלא היו מושלים ומשמשים להם.