גבורות השם · פרק נ״ה, ב׳

וראוי לבאר עוד הסבה למה היתה ההוצאה מיוחדת לו. וזה כיון שהשם יתברך בעצמו רצה בישראל שיהיו ישראל לו לעם, ולהיות יוצאים מרשותן של מצרים, ולהיות לו יתברך לעבדים. ודבר שהוא מיוחד לו יתברך ראוי שיהיה השם יתברך הפועל. כי כמו שהדבר ההוא מיוחד לו בפרט, כך ראוי שהוא יהיה הפועל המיוחד לזה, כי הדבר אשר הוא מיוחד לו, אין ראשון* ומיוחד לזאת הפעולה לפעול רק הוא עצמו יתברך, שהפעולה הזאת מגיע לעצמו, להיות ישראל לו לעם, שלמה לא יפעל הדבר הזה שהוא מגיע לו יתברך. ובשר ודם אינו פועל דבר המגיע לו, מפני שהוא פועל על ידי יגיעה, ואינו רוצה לטרוח. אבל הקב"ה, "כי הוא אומר* ויהי" (עפ"י תהלים לג, ט), ומחשבתו ודעתו הוא פעולתו בודאי. וכיון שהיו ישראל יוצאים להיות לעבדים לו, למה יהא דבר זה על ידי אחר. אם כן השם יתברך בודאי הוציא אותם, ולא אחר כלל. שאם לא היה הדבר שהוא פועל מיוחד לו דוקא, אז יש לומר שאין הדבר מתיחס אל השם יתברך שיהיה הוא הפועל בעצמו. אבל עכשיו שהדבר ההוא שהיה פועל מיוחד לו, אם כן דבר זה מגיע לו יתברך, ואם כן למה יהיה נעשה על ידי אחר. ודבר זה פשוט כאשר תדקדק.