"ויהי שם לגוי גדול"* (דברים כו, ה), מלמד שהיו ישראל מצוינין שם* (ספרי שם, הגש"פ). פירוש, כי לא היו בטלים ישראל אצל המצרים להיות נקראים בשם "מצרים", אלא מצוינין ומסומנים, כי "ציון" מלשון סימן, כי כל רואם היו מכירין ישראל בשם בפני עצמן, עד שהיו אומרים עליהם אלו עם ישראל. וזה אם היו ישראל בטלים אצל מצרים להיותם נקראים בשם "מצרים" חס ושלום, לא היו ראוים לגאולה, שהרי נתחברו להם להיות שם מצרים נקרא עליהם. ומפני שהיו ישראל מסומנים בין המצרים, והיו עם בפני עצמם, ראוים להוציא אותם מתוכם, אחר שלא יתחברו עם המצרים, והם מסומנים ונכרים לעצמם.
גבורות השם · פרק נ״ד, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.