"ויגר שם" (דברים כו, ה), מלמד שלא ירד להשתקע. פירוש, אילו ירד להשתקע חס ושלום, היו מבטלים הגאולה. כי כל זמן שלא היו רק כמו גרים, לא היו ראוים להיות נשארים, כי הגר במה שהוא גר הוא כמו אורח נוטה ללון*, ולמחר יוצא. כך היו ישראל במצרים, שלא ירד יעקב להשתקע, ובשביל כך זכו לגאולה. וכבר הארכנו בזה. ואם לא כן, כיון שדעתו להיותם עומדים שם, היו נשארים שם כפי מחשבתן. וכדי שלא תאמר כי הם ירדו להשתקע, והא דכתיב "ויגר שם" שלא קבלו אותם מצרים רק כמו גרים, אבל ישראל מחשבתם דירת קבע, לכך מביא מקרא זה (בראשית מז, ד) "לגור בארץ באנו וגו'", דמוכח מזה שגם הם לא היה מחשבתם רק להיות כמו גרים, ולא ירדו להשתקע.
גבורות השם · פרק נ״ד, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.