ותשובת הרשע לומר אליו (שמות יג, ח) "בעבור זה עשה ה' לי" רמזה התורה במי שאינו יודע לשאול, מפני שהוא שייך גם כן לשאינו יודע לשאול, לפי שפירוש הכתוב כך הוא, שאומר לשאינו יודע לשאול כי לי עשה הקב"ה הוצאה* בשביל המצוה, ואם לא היתה המצוה זאת שרמז עליה "בעבור זה" לא עשה הקב"ה עמנו מה שעשה. ואמר "עשה ה' לי", שהרי הבן שאינו יודע לשאול אין לו* שום עסק במצוה כלל, לא כמו התם כיון שנתן דעתו לשאול, ושאל "מה זאת", והשאלה על הדבר הוא חצי חכמה, יש לתם חלק גם כן במצוה. אבל שאינו יודע לשאול, כיון שאין לו שום שייכות אל* המצוה, שהרי אינו שואל עליה, אם כן שפיר שייך אליו "בעבור זה עשה ה' לי". אלא שדקדקו רבותינו ז"ל (מכילתא שמות יג, ח) שעל כרחך התשובה הזאת נכתבה בשביל הרשע, דאי בשביל שאינו יודע לשאול, כיון שעתה מגיד לו המצוה, כדכתיב (שמות יג, ח) "והגדת לבנך ביום ההוא", אם כן יהיה לו חלק במצוה. אף על גב שיש לומר שהתורה דברה בעת שלא ידע המצוה, מכל מקום למה דברה תורה על זמן שלא ידע המצוה, ויותר היה לדבר על זמן שהוא מגיד לו המצוה, ויש להשיב לו "בעבור זה עשה ה' לנו", והיה פירושו בעבור המצוה הזאת שאתה תהיה יודע עכשיו, עשה ה' והוציאנו ממצרים. אלא כדי שנדע התשובה להשיב לרשע, שנשאר בכפירתו, ואינו יוצא מן כפירתו, ואין לו חלק כלל במצוה, ואליו נשיב "'לי' ולא לו". שאף על גב שאנו יודעין שיש להשיב לרשע כפי רשעתו, לא היינו יודעין מה נשיב, ולכך הוצרך לכתוב. והשתא הוי שפיר שכתוב אצל שאינו יודע לשאול.
גבורות השם · פרק נ״ג, כ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.