וכל זה רמזו רבותינו ז"ל בבראשית רבה בפרשה וירא (נ, ב) "אין מלאך אחד עושה שתי שליחות, ואין שני מלאכים עושים שליחות אחת". וביאור זה, כי אם היה מלאך אחד עושה שתי שליחות מחולקים, נמצא שהיה המלאך מתיחס אל שני דברים שאין זה כזה, ואם הוא מתיחס אל דבר זה, אינו מתיחס אל דבר אחר. וכן "אין שני מלאכים עושין שליחות אחת", שאם השליחות מתיחס אל מלאך זה, אי אפשר להיות מתיחס אל מלאך אחר, שהוא מחולק ממנו ומובדל. כלל הדבר, שצריך להיות הפועל מתיחס אל הפעולה, והפעולה אליו, כמו שאמרנו, ודבר זה עמוק מאוד ביחוד* הפועלים. וזהו שאמר "אם לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים, היינו אנחנו ובנינו ובני בנינו משועבדים לפרעה במצרים". ובאולי תשאל, מהו מעלת ומדריגת ההוצאה, שלא היתה אפשרית כי אם על ידי השם יתברך בעצמו, ולא תיוחס לשום פועל אחר. דבר זה כבר נתבאר למעלה שכל יציאה אל הפועל הוא על ידי השם יתברך בעצמו, וכמו שהארכנו, והם דברים ברורים מאוד.
גבורות השם · פרק נ״ב, כ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.