גבורות השם · פרק נ״א, ח׳

ומזה תבין כי הכתוב הוא כפשוטו; "שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני כי בחפזון יצאת ממצרים" (דברים טז, ג). פירוש שתאכל לחם עוני, שהוא הלחם העומד בעצמו, ואין לו הצטרפות אל זולתו. ולמה תאכל זה הלחם, "כי בחפזון יצאת ממצרים", וענין החפזון הוא מהירות, ואין בו עכוב והמשך זמן. כי כשם שיצאו בחדש ראשון, מפני שראוי חדש הראשון אל הגאולה דוקא מטעם אשר התבאר, כי אין גאולה רק כאשר אין כאן צירוף, וזהו חדש ראשון, שהוא ראשון, ולא היה כאן חבור וצירוף חדשים. וכך ראוי שלא תהיה הגאולה בעכוב זמן, רק בזמן הראשון, מבלי המשכה ועכוב, ואין בו צירוף כלל. שכל ראשון הוא מתיחס אל הגאולה, לא חבור זמן, שזה אין שייך לגאולה, שצריך אל הגאולה הסתלקות הצירוף והחבור. ולפיכך הדבר הזה ברור כאשר תבין דברי חכמה.