וצריך שני תבשילין, זכר לחגיגה ופסח (פסחים קיד:). ואם תאמר, מאי שנא מצוה זאת, בשביל שאי אפשר לקיימה, שאנו עושין זכר לה, וכמה מצות שאין יכולים לעשות, ואין עושין זכר להם. והטעם הוא, כי יש כאן ג' מצות; פסח, מצה, ומרור. ואלו ג' מצות שייכים זו אל זו, דכתיב (במדבר ט, יא) "על מצות ומרורים יאכלוהו". ואנו מקיימים מצות מצה, יש לנו לעשות זכר לשאר מצות שהם שייכים לה. ולענין זה שהמצות הם מתיחסים ביחד, ויש לעשות אותם ביחד, הדבר הזה שהוא זכר בעלמא סגי, כך יראה.
גבורות השם · פרק נ׳, כ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.