אמנם יש לתת טעם אחד לשניהם. וזה כי אף על גב שההפכים הם מתנגדים מצד עצמם, מכל מקום במה שההפכים, ביחד הם משלימים להכל, בשביל זה הם מתחברים ביחד כדי להשלים להכל. ולפיכך ישראל ומצרים, אף על גב שהם הפכים מצד עצמם, מכל מקום הדבר והפכו משלים להכל, יש להם חבור יחד. ולפיכך ישבו ישראל במצרים, ואברהם באור כשדים, מפני ששני ההפכים ביחד הם הכל. ואל יקשה לך כי דבר זה שייך דוקא בהפכים כמו האש והמים, שכל אחד נחשב מציאות. אבל בהפכים שהאחד נחשב טוב והשני רע, אין שייך לומר כך. זה אינו, דודאי אף שהוא רע ואינו מציאות, מכל מקום שניהם משלימים להכל, כי גם כן הוא צורך בריאה, כמו שיתבאר.
גבורות השם · פרק ה׳, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.