והמדקדק בדברי הכתוב ימצא שאין זה קשיא. כי אצל נח הזכיר הכתוב חיי נח, והזכיר מיתתו, לפי שהמיתה נמשך אחר ימיו, כי בסוף הימים באה המיתה, והמיתה גמר הימים ותכלית הדור. ואחר כך מתחיל הכתוב לספר חיי הבן. ואין קשיא אם מתחיל לספר אחר שמת האב מדברים שהיו קודם מיתת האב, לפי שהכתוב מספר שני הדורות, ודור האב היה קודם לדור הבן. לכך משלים דור האב קודם שמתחיל בספור הבן, והמיתה אינה רק תשלום הדור. וכאן אילו התחיל הכתוב לספר "אלה תולדות אברהם", כמו שאחר מיתת נח מתחיל (בראשית י, א) "ואלה תולדות בני (-שם-) [נח]", בודאי שפיר נוכל לומר שהכתוב מספר המשך הדורות זה אחר זה. וכן תמצא באברהם, שהזכיר מיתתו של אברהם (בראשית כה, ז-ח), ואחר כך מתחיל תולדות של יצחק (שם פסוק יט), אף על גב שבזמן תולדות יצחק היה אברהם חי, שהרי* הכתוב מספר סדר הדורות זה אחר זה. וכן גבי יצחק הזכיר מיתתו של יצחק (בראשית לה, כח-כט), ואחר כך מזכיר תולדות עשו (בראשית לו, א) ותולדות יעקב (בראשית לז, ב), מפני שדרך הכתוב להזכיר סדר התולדות כך. אבל לומר (בראשית יא, לב) "ויהיו ימי תרח וגו'", "ויאמר ה' אל אברהם לך לך" (בראשית יב, א), זה קשיא גדולה, דמשמע שאחר מיתת תרח "ויאמר ה' אל אברהם לך לך", שאין כאן המשך הדורות זה אחר זה.
גבורות השם · פרק ה׳, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.