והרא"ש ז"ל (פסחים פ"י סימן כד) השיב על זה, דכיון שאם יש לו יין בתוך הסעודה אינו מברך ברכה אחרונה, אף כשאין לו יין אין מברך ברכה אחרונה. דאין לומר שאם יש לו יין עוד אין צריך לברך ברכה אחרונה*, דהא יין שבתוך הסעודה אין טעון ברכה, דהוי כדברים הבאים מחמת הסעודה דברכת המזון פוטר אותם (ברכות מא:). ואיך יתכן שיהיו נפטרים בברכה אחת ראשונה, אם אין נזקקין לברכה אחת באחרונה, והלא מיד אחר ששתה היין שלפני המזון טעון ברכה לאחריו, שאינה צריכה ליין שבתוך המזון, ולכך אין מצטרפין ביחד. הלכך צריך לומר דיין שלפני המזון הוי כמו יין שבא בתוך המזון, דברכת המזון פוטר אותו. כך הם דברי הרא"ש ז"ל.
גבורות השם · פרק מ״ט, כ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.