והא דאמר בפרק המוכר פירות (ב"ב צז:), בעי מיניה רב כהנא חמוה דרב משרשיא מרבא, חמרא חיורין מהו. אמר ליה, "אל תרא יין כי יתאדם", כלומר שהיין אדום מובחר לשתות. לכך צריך לקדש עליו, דלקידוש יין לבן פסול. ואם כן קשה, איך יהיה יין לבן כשר לארבע כוסות, שהרי קידוש כוס אחד מארבע כוסות (פסחים קיד.). ויש לומר, דהא דיין לבן כשר היינו לג' כוסות, חוץ מכוס קידוש, דקיימא במילתא, וצריך לו יין אדום. ושפיר יש לחלק בין כוס קידוש ובין ארבע כוסות; דארבע כוסות תקנו לשתות דרך חירות (פסחים קט:, קיז:), וסגי בלבן, אף על גב דלא הוי אדום, דאין אדום דרך חירות יותר. אבל כוס קידוש בעינן יין הראוי לנסך על גבי המזבח (ב"ב צז.), וצריך אדום.
גבורות השם · פרק מ״ח, נ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.