ואם היה כוס גדול, יש להסתפק; כיון דצריך לשתות רובא דכסא, לא יצא רק עד שישתה רוב הכוס כמו שהוא. או נימא כיון דשיעור כוס הוא רביעית, סגי ליה ברביעית או ברוב רביעית, ואף על גב שיש בו הרבה יותר מרביעית, נקרא "שתיית כוס" ברביעית. ודעת הרמב"ן ז"ל שאם הכוס מחזיק שנים או שלשה רביעיות, צריך שישתה רובו לפי מה שהוא. והטעם, שצריך לשתות ארבע כוסות, ולפיכך בעינן רובו דכוס. אמנם יש מפרשים דאין צריך שישתה רוב הכוס, אלא אם שתה רוב רביעית יצא. דכיון שאם לא היה נותן בו מתחלה כי אם רביעית, אף על גב שהכוס היה גדול מאוד, יוצא בו, דלא מצינו שצריך שיהיה הכוס מלא, אם כן השתא שהיה הכוס מלא, בשביל זה לא נאמר כלל שיהיה חייב לשתות כל מה שבתוכו, אלא יוצא אף על גב דלא שתה רק רביעית. ויש לחלק, דודאי אם לא היה מתחלה בו רק רביעית, שפיר דמי, דמה שהוא בו הוא הכוס שהוא צריך לשתות. אבל אם הכוס מלא, כל מה שיש בכוס הוא הכוס, וצריך שישתה רוב הכוס. ועוד, דודאי נראה צריך שיהיה הכוס מלא עד רובו לכל הפחות, דאם לא כן לא נקרא "כוס" כלל אם אין רובו מלא.
גבורות השם · פרק מ״ח, מ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.