גבורות השם · פרק מ״ז, ז׳

וקאמר כי "הקב"ה מדקדק עם סביביו כחוט השערה" (ב"ק נ.). פירוש, כי משפט השם יתברך בדקדוק גדול לפי עומק חכמתו. ולפיכך מדקדק עם סביביו, שהם קרובים אל השם יתברך, שמשפטו בדקדוק גדול כחוט השערה. ורבי חנינא למד דבר זה מן (תהלים פט, ח) "ונורא על כל סביביו". כי הוא יתברך, מצד משפטו שהוא בדקדוק גדול, לכך הוא נורא על כל סביביו, כי הם קרובים אל השם יתברך. וכבר אמרנו כי משפטו לכך הוא בדקדוק גדול, שהוא לפי עומק חכמתו. מכל מקום מזה תלמוד כי משפט הגמור הוא אל השם יתברך דוקא, ודבר זה נתבאר בספר באר הגולה באריכות. ולפיכך כמו שהוא יתברך הביא המשפט על אברהם כחוט השערה לפי עומק חכמתו, וכך בעצמו היה מושיע להם הוא יתברך דוקא לפי עומק חכמתו, שנקרא זה 'גירות' אף בארץ כנען*. וזהו שכתיב "ויושע ה' ביום ההוא את ישראל וגו'". והוא פירוש נכון על פי דקדוק רז"ל.