ואמרה שנזדמן לה זכר של רחלים, וזקן אחד מנהיגו. וביאור ענין זה, האיל הוא קשה, כדכתיב (יחזקאל יז, יג) "ואת אילי הארץ לקח". ובמדת הדין בא לה התשועה מאת השם יתברך, כי כאשר האדם בצרה, בא התשועה במדת הדין, שהוא קשה. ואמר "זקן אחד מנהיגו", כי הזקן הוא מלא רחמים, כמו שאמרו (מכילתא שמות כ, ב) שנגלה בהר סיני כזקן מלא רחמים. ורצה לומר בודאי במדת הדין בא לה התשועה, אבל הרחמים מנהיגים את הדין, כי מכח הרחמים, שמרחם על מי שהוא בצרה, באה התשועה במדת הדין. וכך דרך האדם, כאשר הוא רואה אחד בצרה, הרחמים מעוררים אותו לפעול בחזקה מאוד. וזהו שאמר "זכר של רחלים נזדמן לי וזקן אחד מנהיגו".
גבורות השם · פרק מ״ז, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.