ומקשה והאיכא וכו' (עירובין יט.). פירוש, כי יש אמונה רביעית*, שהשם יתברך משלם לרשע מעשיו לא בעולם הזה, רק אחר המיתה, שאם לא כן, יש רשעים הרבה שמגיע להם כמעשה הצדיקים, אם לא שנאמר שהשם יתברך משלם לרשעים אחר המיתה. לא כמו בני אדם שאין מאמינים כלל בגיהנם, ואין אמונתם רק שיש לנשמה דביקות בשכליים, ואם כן לא יהיה כאן גיהנם כלל. אבל כמו שהמקום שהוא נכבד בארץ, אותו מקום דבק במדריגה העליונה, כמו בית המקדש שהוא נקרא (איכה ב, א) "הדום רגליו" של הקב"ה. ואמרו (מכילתא שמות טו, יז) בית המקדש של מטה מכוון נגד בית המקדש של מעלה. שמזה תראה כי מדריגת המקום וחשיבותו הוא מכוון נגד מקום נכבד וקדוש למעלה. כך יש מקום שהוא הפך, שלפי פחיתותו יש לו דביקות בכח פחות למעלה. והנה מקום זה, שהיה חוץ לירושלים, נקרא "גיא בן הנום", כי לא לחנם נקרא "גיא בן הנום", רק מפני שהיה לו דביקות בגיהנם ממש. ולפיכך היה גיא, שהוא עמוק, כמו שתרגם יונתן בן עוזיאל בספר יהושע (טו, ח), כי גיא בן הנום שהיה לפני ירושלים, הוא גיא עמוק, דומה לשאול עמוק.
גבורות השם · פרק מ״ז, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.