כי בתפילין של האדם בפרשה ראשונה כתיב (שמות יג, ב) "קדש לי כל בכור" (מנחות לד:), וזה מורה שהוא האל הגדול, ולפיכך ראוי לו לקדש הבכור, שהוא גדול. כי הבכור והגדול ענין אחד, כדכתיב (תהלים פט, כח) "גם אני בכור אתנהו", וזהו שיתן אותו גדול (רש"י שם). ולפיכך אמרו חכמים במכת מצרים, שהיתה בבכורים, אין בכור בבית, גדול שבבית מת (מכילתא שמות יב, ל). ולפיכך כתיב בפאר ישראל בתפילין של הקב"ה (דברים ד, ח) "ומי גוי גדול".
גבורות השם · פרק מ״ד, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.