גבורות השם · פרק מ״ג, כ״ה

וכאשר תבין דברי חכמה, כי אלו ארבעה דברים כנגדם באים ארבע לשונות של גאולה. וכאשר היו משועבדים במצרים, היו משועבדים בכל חלקיהם. וכנגד הוצאת שיעבוד גופם, אומר (שמות ו, ו) "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים". כי הסבל הוא לגוף כאשר נותנים עליו משא, ולפיכך אמר "מתחת סבלות מצרים". ודבר זה ידוע, כי הגוף הוא נושא המשא, ולפיכך החמור, שהוא בעל חומר, נושא משא גדול. ורוב העבודה אינו תולה בגוף, רק בנפש האדם, וכנגד זה אמר (שם) "והצלתי* אתכם מעבודתם", רצה לומר רבוי העבודה, שלא היה מנוח לנפש מחמת רבוי העבודה, והיה הנפש צריכה תמיד להיות בתנועה, והתנועה שייך לנפש. וכנגד הצורה של עצם האנושית, כולל גוף ונפש*, אומר (שם) "וגאלתי אתכם בזרוע נטויה". וכבר התבאר כי כל עצם עומד בעצמו, ואם לא כן הוא מקרה, שאין המקרה עומד בעצמו. והצורה הוא ראוי לעמוד בעצמו. וכאשר היו עומדים ברשות אחרים, ולא היו עומדים בעצמם, היה בטול צורתן שלהם, שעליה מורה השם העצמי. וכבר התבאר מזה גם כן למעלה (פכ"ה) אצל (שמות ג, טו) "ה' אלקי אבותיכם שלחני אליכם", שלכך הזכיר שם המיוחד, לפי שבשם העצם הם נגאלים, לפי שאין שם העצם נסמך, ומצד שם העצם ראוי הגאולה. וכנגד הרביעי נאמר (שמות ו, ז) "ולקחתי אתכם לי לעם", והוא מבואר. לכן תדע כי ענין זה ברור ופשוט. וכל מי שיש בו חכמה ידע להבין דברי חכמה, וידע שדברים אלו דברים ברורים.