גבורות השם · פרק מ״ג, כ״ג

שלא שנו את שמם, ושלא שנו את לשונם, פירוש זה, כי ישראל הם נבדלים מכל האומות. והבדל זה משני פנים; הבדל האחד בדבר שהוא לפרטי, דהיינו לכל אחד ואחד יש בהם הבדל מן אומה אחרת. שאף שכולם בני אדם, הלא אמרו (יבמות סא.) אתם קרוים אדם, ואין האומות קרויים אדם*, וכמו שיתבאר דבר זה. וכמו כן מה שהוא שייך אל אומה בכללה, לא אל אדם פרטי, יש בהם הבדל גם כן מאומה אחרת. וזה שאמר שלא שנו את שמם, כי השם מורה על האדם הפרטי, ולא שנו את שמם להקרא בשמות אשר יקראו הגוים*. ודבר זה מורה כי מה שהם נבדלים משאר אומות בדבר שהוא שייך לאדם פרטי, לא היה שנוי בהם. ומה שלא שנו את לשונם, רצה לומר הלשון הוא הבדל מה שהם נבדלים משאר האומות* מה שהוא שייך לכלל אומה, כי הלשון הוא לכלל האומה, וגם זה לא שנו.