גבורות השם · פרק מ״ב, י״ג

ביאור זה, לדעת רבי אליעזר דוקא שמע קריעת ים סוף ובא להתגייר. כי הגירות, שהוא הצטרפות והחבור אל ישראל, הוא מעלה עליונה לישראל. שגוי* אין יכול לעשות עצמו לאומה אחרת; שאם היה אחד משבעה אומות רוצה להיות נעשה בעל אומה אחרת, אינו יכול. או שהיה מואבי רוצה להיות אדומי, אינו יכול, אבל יכולים האומות להתגייר. וישראל שנשתמד*, עדיין ישראל הוא (סנהדרין מד.), כי אי אפשר לשנות עצמו. אבל ישראל, מפני שהם נבדלים מכל* האומות, ואינם בכלל שלהם, והם עליונים וקדושים על כל* האומות, בשביל זה אפשר להתדבק בהם. וזה כי מעלין בקדושה ואין מורידין (ברכות כח.), ולכך אפשר לגוי* להיות גר להתחבר לקנות קדושה עליונה. ומי שנתגייר, בעבור שהוא יוצא להיות דבק במעלה העליונה, הוא כקטן שנולד דמי (יבמות כב.). לכך כאשר שמע קריעת ים סוף בא להתגייר, כי אז כאשר קרע להם הים קנו ישראל מעלה אלקית המיוחדת להם, ובשביל אותה מעלה אלקית ידע שאפשר להתדבק בישראל.