בזה הפרק נביא ראיה ברורה ויצדקו כל דברינו. בפרק קמא דחולין (ז.), אין הקב"ה מביא תקלה על ידי בהמתן של צדיקים. דרבי פנחס בן יאיר הוה אזיל לפדיון שבוים, פגע ביה גנאי נהרא. אמר ליה, גנאי, חלוק לי מימך ואעבור בך. אמר ליה, אתה הולך לעשות רצון קונך, ואני הולך לעשות רצון קוני; אתה ספק עושה, ספק אי אתה עושה, ואני ודאי עושה. אמר ליה, אם אי אתה חולק גוזרני עליך שלא יעבור בך מים לעולם. חלק ליה. הוה בהדיה חד גברא דדרי חיטי לפסחא. אמר ליה, פלוג נמי להאי גברא, דבמצוה קא עסיק. פליג ליה. הוה ההוא טייעא דלווה* בהדיה. אמר ליה, חלוק נמי להאי, דלא לימא כך עושין לבני לויה. חלק ליה. אמר רב יוסף, כמה נפיש האי גברא ממשה ושיתין רבוון*, דאילו התם חד זימנא, והכא תלת זימנא. ודילמא הכא נמי חדא זימנא. אלא כמשה ושיתין רבוון. איקלע לההוא אושפיזא, רמו ליה שערי לחמריה, לא אכל. חבטינהו, לא אכל. אמר להו, דלמא לא מעשרן. עשרינהו, ואכל. אמר, עניה זו הולכת לעשות רצון קונה, ואתם מאכילים אותה טבלים, עד כאן.
גבורות השם · פרק מ״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Gevurot Hashem, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2015-2020
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך גבורות השם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.