גבורות השם · פרק מ׳, ז׳

"ויקח משה את עצמות יוסף עמו" (שמות יג, יט). בא להודיע כי לא היו ישראל ראוים לצאת עד שלקח משה עצמות יוסף, כי דומה היה יוסף לאביו יעקב, כמו שדרשו ז"ל בב"ר* (פד, ו) על "אלה תולדות יעקב יוסף" (בראשית לז, ב), לומר כי עיקר תולדות יעקב יוסף. כמו שראוי היה יעקב מצד עצם מעלתו שלא ישאר במצרים, כי לא בא שם רק בשביל להשלים שבעים נפש, ושבעים נפש בלבד ראוים לבא מצרימה, לא יעקב. אף על גב שנצטרף עמהם בחייו, היינו דרך צרוף בלבד, אבל יעקב בעצמו, כיון שיש לו מעלה בפני עצמו, בעת מותו כאשר נפרד זה הצרוף שהיה לו אל שבעים נפש, חזר לארץ כנען. וכן יוסף מפני שהיה לו מעלת יעקב אביו, אף על גב שנצטרף יוסף אל שבעים נפש, מעלתו הפרטי לא הוסר ממנו, ואחר מיתתו, ראוי היה לו להעלותו. רק שאי אפשר, שלא היה מניחם פרעה*. לכך כמו שיצאו ישראל ממצרים*, כך יש יציאה לעצמות יוסף לצאת ממצרים, לא בשביל השבועה בלבד, אלא מצד עצמם.