גבורות השם · פרק מ׳, ט״ז

עוד שם רבי ישמעאל אומר, בשביל ירושלים קרע הים, שנאמר (ישעיה נב, א) "עורי עורי לבשי וגו'", (ישעיה נא, ט) "עורי כימי קדם וגו'". פירוש, שהכל מודים שקריעת ים סוף לא היה רק בשביל שהמעלה האלקית היתה פועלת בים, שיש לים טבע החומר בלבד, ונדחה החומר מפני המעלה הקדושה האלקית. וסבר רבי ישמעאל, כי יותר יש לומר כי קדושת ירושלים היה פועל קריעת ים סוף. וזה מפני שבקריעת ים סוף נדחו המים, שהם דומים אל החומר, ולפיכך נדחו על ידי מעלה קדושה אלקית, כמו דסבירא לתנא קמא גם כן. לפיכך אמר כי ירושלים, שהיא קדושה, היא שקרעה ים סוף. מפני כי ירושלים הוא מקום מקודש, וראוי למקום אשר הוא קדוש אלקי, לבטל ולדחות המקום שהוא הפכו, כמו הים, שהוא מקום בעולם. ומפני כי ישראל ראוים אל ירושלים, המקום שהוא קדוש אלקי, וראוים ישראל להביאם אל ירושלים, מקום הקודש. ולכך כאשר הגיעו לים, נדחה ונקרע לפניהם המקום שהוא הפך אל מקום הקודש, כי ירושלים קדוש, והים הוא חמרי, הפך הקדושה, והבן זה.